דף הבית » פשיטת רגל » בית המשפט אפשר לחייב מוגבל בהליך פשיטת רגל להוציא שיקים מחשבונו לצורך תשלום שכירות
Print Friendly, PDF & Email

בית המשפט התיר לחייב המצוי בהליך פשיטת רגל להוציא שיקים מחשבונו, היות ואלה היו לצורך תשלומי שכירות לדירת מגורים, וזאת למרות שהינו מוגדר בבנק “לקוח מוגבל מיוחד”, הגדרה המונעת ממנו, במצב רגיל, להוציא שיקים מהחשבון.

ולהלן פסק הדין:

בית המשפט המחוזי בחיפה
   
פש”ר 48286-06-16 ח’ורי ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח’

 

 

תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני

 

בפני כב’ השופט נאסר ג’השאן

 

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם-1980

להלן: “הפקודה”

בעניין:                                                 ח’ורי מוניר, ת”ז xxxxxxxx

להלן: “החייב”

ובעניין: הכונס הרשמי מחוז חיפה

להלן: “הכונ”ר”

ובעניין: עו”ד רועי זאבי

להלן: “המנהל המיוחד”

 

חקיקה שאוזכרה:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש”ם-1980: סע’  18ב, 42א, 42א(א)

חוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967: סע’  66, 66 א, 66א (3), 69ד (א)(2)

חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ”א-1981: סע’  1, 2, 3 (א), 3 (ג(ב), , 3ג(א)(1), 3ג(א)(2), 3 ג(א)(א1), 3ג(א1), 3ג(א2), 3ג(ג)

חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ”ה-1995: סע’  7א(ג)(3)

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995: סע’  6

 

מיני-רציו:

* ככלל, ראוי למנוע מחייב המצוי בהליך חדלות פירעון, אפשרות להשתמש בשיקים. עם זאת, בסמכות בית המשפט לבטל את ההגבלה לצורך משיכת שיקים ייעודיים למטרה מסוימת, עם הגבלת סחירות ועבירות אשר יישאו את שם המוטב.

* פשיטת רגל – הליכי פשיטת רגל – סמכות בית-המשפט

* הוצאה לפועל – הליכים – הטלת הגבלות על חייב

.

החייב, אשר ניתן צו לכינוס נכסיו, מבקש להורות לבנק להנפיק לו פנקס שיקים עם שם מוטב, המיועדים למשכיר דירה בה מתגורר החייב.

.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה ופסק:

ככלל, כאשר מדובר בחייב המצוי בהליך חדלות פרעון, ראוי שתימנע ממנו אפשרות להשתמש בשיקים ע”י הטלת הגבלה על כך. עם זאת, בסמכות ביהמ”ש לבטל את ההגבלה שהוטלה מכוח פקודת פשיטת רגל או מכח חוק ההוצאה לפועל, למצער עד ליום ההכרזה, לצורך משיכת שיקים ייעודיים למטרה מסויימת כאשר משיכתם תהיה בפיקוח בעלי התפקיד. יש להטות אוזן קשבת לטענת חייבים לפיה העדר יכולתם להשתמש בשיקים מקשה עליהם לשכור נכסים במחירים סבירים. הנפקת שיקים ייעודיים עם הגבלת סחירות ועבירות אשר יישאו את שם המוטב, עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שהחייב לא ייצר חובות חדשים, אינה יכולה לפגוע בהליך או בהתנהלות החייב ואינה יכולה לייצר חוב חדש.

 

החלטה

 

  1. ביום 8.8.2016 ניתן צו לכינוס נכסיו של החייב וקבוע דיון בבקשתו להכרזתו כפושט רגל.

 

  1. החייב הגיש בקשה למתן צו המופנה כלפי בנק לאומי – סניף שפרעם (להלן : “הבנק“) להנפיק לו פנקס שיקים עם שם מוטב, המיועדים למשכיר דירה בה מתגורר החייב. עפ”י החייב, עומד המשכיר על קבלת 12 שיקים מראש, ולאור ההגבלה שהוטלה על שימוש בשיקים, אין החייב יכול למשוך שיקים בגין דמי שכירות, ומשכך המשכיר מסרב לחדש הסכם השכירות בינו לבין החייב.

 

  1. תחילה, הוריתי על קבלת תגובת הבנק ותגובת המנהל המיוחד. בשלב יותר מאוחר, ומאחר ומצאתי כי בקשת החייב מעלה סוגיה עקרונית, מצאתי לבקש את עמדת בנק ישראל (ראו החלטה מיום 16.5.2017) .

 

  1. הבנק הגיב לבקשה וטען כי “עפ”י הרישומים במחשבי הבנק, החייב מוגדר “כלקוח מוגבל מיוחד” בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל” וכי מקור הרישום הינו “במחשב של בנק ישראל” (ראו תגובה מיום 13.3.2017). המנהל המיוחד אף הוא הגיש תגובה וטען כי לא יעלה על הדעת כי חייב שאינו עובד ואינו ממצה כושר השתכרותו יעשה שימוש בפנקס שיקים בחסות ההליך.

 

 

  1. בנק ישראל הגיש תגובה בגדרה טען כי החייב מוגבל בהתאם להוראות סעיף 3ג(א1) לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ”א- 1981 וכי ההגבלה נכנסה לתוקף ביום 13.1.2017 ובהתאם להוראות החוק (סעיפים 1 ו- 3 (ג(ב), חל איסור על לקוח מוגבל מיוחד למשוך שיקים, ולפיכך קיימת מניעה להנפקת שיקים ולמוסרם לחייב.

 

הכרעה:

 

  1. ראשית, אדרש לשאלה האם בסמכותו של בית המשפט לבטל הגבלה מן הסוג שהוטלה על חשבון החייב, ולאחר מכן אשיב על השאלה, האם בנסיבות העניין ראוי להיעתר לבקשה ובאילו תנאים.

 

  1. חוק שיקים ללא כיסוי התשמ”א- 1981 (להלן : “החוק“) קובע מספר סוגי הגבלה על חשבון בנק או על לקוח. סעיף 2 לחוק עוסק בהגבלה שמקורה הוא בסירוב שיקים בחשבון (“חשבון יהיה מוגבל.. ובעליו יהיה מוגבל.. אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים..”). סוג אחר של הגבלה שאף היא מקורה בסירוב שיקים היא הגבלה “בנסיבות מחמירות” (סעיף 3 (א) לחוק). כאמור, שני סוגים אלה של הגבלות מקורן בסירוב שיקים בחשבון. סוג שלישי, שאינו קשור לסירוב שיקים בחשבון הלקוח הוא המכונה בחוק “הגבלה מיוחדת” המוגדרת בסעיף 3א . “לקוח מוגבל מיוחד” הוא לקוח של בנק אשר התקיימו בו אחד התאים הבאים: הראשון : מי שבית המשפט הכריז עליו פשוט רגל בהתאם לפקודת פשיטת רגל (סעיף 3 ג(א)(א1) לחוק; השני, חייב שרשם ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה מכח הוראות סעיף 66א (3) לחוק ההוצאה לפועל התשכ”ז- 1967 (להלן : “חוק ההוצאה לפועל“) או מכח הוראות סעיף 69ד (א)(2) לאותו חוק (ראו סעיף 3ג(א)(1); השלישי הוא לקוח שהוטלה עליו הגבלה מכח הוראות סעיף 7א(ג)(3) לחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות התשנ”ה- 1995 (ראו הוראות סעיף 3ג(א)(2) לחוק; והרביעי הוא לקוח שהוטלה עליו הגבלה מכח סעיף 6 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין ) (הוראת שעה) התשנ”ה- 1995 (סעיף 3ג(א2) לחוק). ככלל, החוק משווה מעמדו של “לקוח מוגבל מיוחד” למעמדו של “לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות” (ראו סעיף 3ג(ג) לחוק).

 

 

  1. הוראות נוספות ומקבילות הנוגעות לענייננו הן ההוראות האמורה בסעיף 42א(א) ובסעיף 18ב לפקודה פשיטת רגל. סעיף 42א(א) לפקודה קובע כי : “חייב שהוכרז כפושט רגל יהיה לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי התשמ”א- 1981” ואילו סעיף 18ב לפקודה קובע כי “בית המשפט רשאי לבקשת הכונס הרשמי להורות לחייב שניתן לגביו צו כינוס , צו זמני או צו לעיכוב הליכים וטרם הוכרז כפושט רגל לשלם לכונס הרשמי תשלומים עיתיים… כן רשאי לקבוע לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפני, כי יחולו עליו המגבלות הקבועות בסעיף 42א כולן או מקצתן”.

 

  1. בתגובת בנק ישראל טען הוא כי החייב בענייננו הינו מוגבל מיוחד, לאור הוראות סעיף 3ג(א1), לפיו תוטל הגבלה מיוחדת על חייב שהוכרז כפושט רגל ואילו הבנק טען כי מקור ההגבלות בהחלטות רשם ההוצאה לפועל. אניח כי שתי התשובות נכונות, זאת מאחר ובצו כינוס הנכסים השתמש בית המשפט בסמכותו לפי הוראות סעיף 18ב והחיל הוראות סעיף 42א על החייב, ומאידך, אין לשלול כי ההגבלות שהוטלו על החייב מכח חוק ההוצאה לפועל טרם בוטלו.

 

  1. סבורני כי קיים הגיון רב בהטלת ההגבלה הנ”ל על החייב או בהעדר ביטולה (ככל שהוטלה עפ”י הוראות חוק ההוצאה לפועל). מדובר בחייב אשר מצוי בהליך חדלות פרעון וראוי כי תימנע ממנו כל אפשרות להשתמש בשיקים ע”י הטלת הגבלה על כך. שלוש מטרות לדבר: ראשית, האיסור על שימוש בשיקים, ימנע שימוש לרעה בהליך פשיטת רגל, באופן שימנע מחייב שהסתבך להוסיף ולהשתמש בשיקים, וזאת לשם הגנה על הציבור מפני מי שנמצא בחדלות פרעון (וזהו הרציונל של חוק שיקים ללא כיסוי); המטרה השנייה היא להדק את הפיקוח על חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל, באופן שהתנהלותו הכלכלית תהיה שקופה הן בפני בית המשפט של פש”ר והן בפני בעלי התפקיד, וחייבים לא יוכלו למשוך שיקים שזמן פרעונם הוא בעתיד ואף בעתיד הרחוק וכך תהיה התנהלות החייב ברורה ושקופה והמטרה השלישית, להקטין את הסיכוי מפני יצירת חובות חדשים ע”י “פיזור” שיקים .

 

  1. חרף האמור לעיל, נראה כי בסמכותו של בית המשפט לבטל את ההגבלה הנ”ל, למצער, עד ליום ההכרזה, ואנמק מסקנתי זו בקצרה.

 

  1. באשר להגבלה מכח הוראות סעיפים 18ב לפקודה , הרי מדובר בהגבלה שהטלתה מצויה בסמכותו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט שלא להטיל את ההגבלה לפי הוראות סעיף 42א, כאמור, לכל הפחות, עד ליום ההכרזה.

 

  1. באשר להגבלה שהוטלה מכח חוק ההוצאה לפועל, אף כאן סבורני כי בית המשפט רשאי לבטל הגבלות מן הסוג הנדון. סעיף 66 א לחוק ההוצאה לפועל מתיר לרשם ההוצאה לפועל להטיל על החייב הגבלות , לרבות הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה, מלקבל דרכון ישראלי וכן הגבלה לפי חוק שיקים ללא כיסוי. ברע”א 6137/11 פלוני נ’ עו”ד הכהן [פורסם בנבו] (25.10.2011) נדרש בית המשפט לסמכות ביטול הגבלות שהוטלו על חייב מכח הוראות חוק ההוצאה לפועל לאחר מתן צו כינוס נכסים. בית המשפט קבע כי מעת שניתן צו כינוס יש להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב מכח הוראות חוק ההוצאה לפועל, כאשר למסקנה זו הגיע בית המשפט לאור תכלית הליכי פשיטת רגל (בשונה להליכי הוצאה לפועל). ברע”א 5500/16 גאלב עבאס נ’ הכנ”ר ואח’ [פורסם בנבו] (7.11.2016) עמד בית המשפט העליון על האבחנה בין תכלית שתי מערכות דין אלה ועל השפעת הדבר על ביטול הגבלות שהוטלו מכח הליכי הוצאה לפועל, וקבע את הדברים הבאים:

 

“הליכי ההוצאה לפועל מטרתם לסייע לזוכים לממש באופן יעיל את זכייתם ולגבות את חובם, תוך דאגה גם לצרכיו הבסיסיים של החייב; לעומת זאת, הליכי פשיטת רגל מתבצעים כאשר לחייב אין די נכסים כדי לשלם את חובותיו, ומטרתם של הליכים אלו לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין כלל נושיו בדרך היעילה והשווה ביותר, וכן לתת לחייב חדל-פירעון אפשרות לקבל הפטר ולפתוח ‘דף חדש’ (עניין הכהן, פסקאות 8-9). ההגבלות המוטלות על חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל מטרתן, אפוא, להביא למימוש פסק הדין, בין היתר באמצעות הטלת לחץ על החייב לשלם את חובו. גם במסגרת הליכי פשיטת רגל אפשר שיוטלו על חייב הגבלות שונות, אולם תכליתן שונה: למנוע מן החייב ליצור חובות חדשים בעיצומו של הליך פשיטת הרגל (ראו שם, פסקאות 14-15; סעיפים 66א-66ד לחוק ההוצאה לפועל; סעיף 18ב וסעיף 42א לפקודה). עוד ציין בית המשפט, כי אין טעם להטיל על חייב שניתן נגדו צו כינוס הגבלות שמטרתן אכיפת תשלום החוב, שכן משעה שניתן צו כינוס נגד החייב נכסיו אינם ברשותו עוד והוא אינו רשאי כלל לפרוע בעצמו את חובו. לאור מכלול טעמים אלו, נפסק כי אין טעם בהותרת ההגבלות שהוטלו על חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל על כנן, שעה שהוא נכנס לחסות תחת כנפי הליכי פשיטת הרגל”.

 

  1. הנה כי כן, הגבלות שיש בהן כדי למנוע מן החייב ליצור חובות חדשים וכופות עליו התנהלות בשקיפות בהליך פש”ר, ראוי שתיוותרנה, ואולם הגבלות שאין בהן כדי לתרום דבר למטרות הליכי פשיטת רגל ויש בהן רק ל”להקשות” על התנהלות החייב, ראוי שתבוטלנה. מכאן, נהוג לבטל הגבלות על קבלת רישיון נהיגה (חרף הוראות סעיף 66 לחוק ההוצאה לפועל) ובנסיבות מסויימות יכול בית המפשט להתיר חידוש דרכון או קבלת דרכון.

 

  1. במקרה דנן, וכפי שכבר ציינתי לעיל, הגבלת החייב מלהשתמש בשיקים מתבקשת בהליכי פשיטת רגל. ראשית, היא נועדה למנוע ממנו לייצר חובות חדשים; שנית, היא מאפשרת לבעלי התפקיד “לשלוט” בהתנהלותו הכלכלית של החייב; ושלישית, היא מאפשרת התנהלות שקופה, כאשר החייב מצהיר מהם תשלומיו ומהן הוצאותיו בדוחות שהוא מגיש כאשר ברור שאין כל הוצאות עלומות או עתידיות שיוצאו באמצעות משיכת שיקים. אמרנו כבר, כי ככלל ראוי כי עם מתן צו הכינוס תוטל על החייב ההגבלה האמורה בסעיף 42א מכח הוראות סעיף 18ב לפקודה ואף ראוי כי ההגבלה מכח החוק ההוצאה לפועל לא תבוטל. זהו הכלל, ואולם האם נסיבות העניין מצדיקות חריגה מן הכלל כאשר מדובר בביטול ההגבלה לצורך משיכת שיקי2ם ייעודיים למטרה מסויימת כאשר משיכתם תהיה בפיקוח בעלי התפקיד.

 

  1. כאמור החייב מבקש למשוך שיקים לשם תשלום דמי שכירות בלבד. . חייבים רבים והחייב כאן נמנה עליהם טוענים כי משכירים רבים אינם מוכנים להשכיר להם דירות, מאחר והמשכירים עומדים על קבלת שיקים. חייבים טוענים כי העדר יכולתם להשתמש בשיקים מקשה עליהם לשכור נכסים במחירים סבירים. סבורני כי יש להטות אוזן קשבת לטענה זו שעולה פעם אחר פעם. משכירים רבים מבקשים לקבל שיקים מראש מייד עם חתימת הסכם השכירות, על מנת שלא יעסקו מדי חודש בקבלת דמי השכירות.

 

  1. סבורני כי איזון ראוי מצדיק קבלת עמדת החייב בתנאים אותם אמנה להלן. הנפקת שיקים ייעודיים עם הגבלת סחירות ועבירות אשר יישאו את שם המוטב, עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שהחייב לא ייצר חובות חדשים, שכן מדובר בשיקים שיופקו למטרה אחת – תשלום דמי שכירות למשכיר מוגדר. הדבר גם לא יפגע בשקיפות שלפיה יש לנהוג. הפקת שיקים אלה אינה יכולה לפגוע בהליך או בהתנהלות החייב ואינה יכולה לייצר חוב חדש (שהרי חוב החייב בגין דמי שכירות הוא חוב שנוצר ביום חתימת הסכם השכירות ואיני רואה הבדל של ממש בין החוב שהחייב נוטל על עצמו ביום חתימת הסכם השכירות לבין החוב שמקורו במסירת שיקים מוגבלים בסחירותם ובעבירותם והם נושאים שם המוטב).

 

  1. במובן זה, איני רואה כל הבדל בין הקמת הוראת קבע בחשבון של פושט רגל, אשר היא מותרת, בהיותה שקופה מבחינת סכום התשלום הנמען ומועד התשלום, לבין שיקים עליהם מודפס ששם המוטב, הסכום, התאריך ושם המוטב והם נועדו לשלם דמי שכירות.

 

  1. לאור האמור לעיל, ומאחר ומצאתי כי לא ייגרם נזק להליך, או לתכלית ההליך, מצאתי להורות על ביטול ההגבלה על חשבון הבנק המתנהל אצל הבנק ולהורות לבנק להפיק פנקס שיקים אחד הכולל 12 שיקים, אשר יכלול הפרטים שלהלן:

 

א.           החייב ימסור לבנק שם המוטב, תאריכי הפרעון החודשיים של השיקים וסכום השיקים ואלה יודפסו ע”י הבנק בפנקס.

 

ב.            השיקים יהיו למוטב בלבד, בלתי סחירים ובלתי עבירים (על כן תימחק המילה לפקודת ועל השיקים יצויין “למוטב בלבד”).

 

  1. ככל שקיים קושי טכני לביצוע האמור לעיל ע”י הבנק, יפיק הבנק פנקס שיקים אחד בלבד הכולל עשרים שיקים עם הכיתוב “למוטב בלבד” ו “בלתי סחיר” ותימחק ממנו המילה “לפקודת”. הפנקס יועבר לב”כ החייב בלבד אשר תעביר את השיקים לידי המשכיר לאחר שהחייב יחתום על השיקים בפניה ותשמור את הפנקס בידיה הנאמנות ולא תעבירו לידי החייב.

 

  1. אין צו להוצאות.

 

ניתנה היום, כ”ט סיוון תשע”ז, 23 יוני 2017, בהעדר הצדדים.      

 

פסק הדין מאתר נבו

התקשרו עכשיו למשרדנו במספר 03-6245588 או מלאו את הטופס מטה ונציג המשרד יחזור אליכם במהרה.

צור קשר
03-6245588
מעוניין שנחזור אלייך? השאר פרטים