דף הבית » פשיטת רגל » החייאה מחדש של הליך פשיטת רגל
Print Friendly, PDF & Email

פסיקה חריגה בתחום פשיטת הרגל – על אף התנהלותו הקלוקלת של החייב בהליך, בית המשפט גילה חמלה, והורה על החייאת הליך פשיטת הרגל למרות שההליך כבר בוטל בפסק דין קודם:

 

בית המשפט המחוזי בחיפה
   
פש”ר 28382-03-16 מחאמיד נ’ כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח’

 

 

תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני

 

 

  מספר בקשה:3
בפני כבוד השופט  נאסר ג’השאן

 

 

מבקשים

 

שפיק מחאמיד

 

נגד

 

 

משיבים

 

1. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

2. ציפי פריד-למפיטר (מנהל מיוחד)

 

חקיקה שאוזכרה:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש”ם-1980: סע’  181, לפקודה

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984: סע’  201

תקנות פשיטת הרגל, תשמ”ה-1985: סע’  2

 

 

החלטה

 

  1. לפניי בקשה לעיין מחדש בפסק דין שביטל את ההליך ואשר ניתן ביום 19.12.2017. בקשת החייב לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף כשבעה חודשים(!) מאז ניתן פסק הדין – ביום 7.6.2017.

 

  1. צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 10.4.2016. ביום 8.9.2016 הודיעה המנהלת המיוחדת על מחדלים שצבר החייב, ובין היתר הודיעה היא כי מקוזזת מקצבת החייב שמתבקשת מן המל”ל סכומים בגין חוב מזונות וע”י כך מעדיף החייב נושים (המל”ל – בגין חוב המזונות). ביום 26.10.2016, בעקבות הודעת המנהלת המיוחדת כי החייב לא התייחס להודעתה בדבר העדפת נושים (ע”י קיזוז סכומים מקצבה המגיעה לחייב) ניתנה ההחלטה הבאה:

 

” החייב יגיש לתיק בית המשפט והן למנהלת המיוחדת את כל ההבהרות הנדרשות בתשובתה עד ליום 16.11.2016. תשובה סופית מטעם המנהלת המיוחדת תוגש עד ליום 30.11.2016″

 

 

  1. ביום 26.10.2016 הודיעה המנהלת המיוחדת כי החייב לא פעל בהתאם להחלטה הנ”ל וביום 30.1.2016 קבעתי כי ככל שלא ימציא החייב הבהרות הנדרשות עפ”י החלטת כב’ השופטת אטיאס מיום 26.10.2016, וזאת עד ליום 12.12.2016 אורה על ביטול ההליך. משלא פעל החייב להמציא את ההבהרות, חרף מספר ארכות שניתנו לו, בוטל ההליך ביום 19.12.2016.
  2. החייב ישב בחוסר מעש משך שבעה חודשים, וביום 7.6.2016 הגיש בקשתו לביטול פסק הדין. בבקשה מפורטת שטח החייב טענותיו באשר לפסק הדין שניתן ולהתנהלותו בהליך ואף לא פסח על טענות המופנות כלפי התנהלות משרד המנהלת המיוחדת בתיק זה ואף בתיקים אחרים (ראו לעניין זה הנטען בסעיף 20 לבקשה). ואלה בתמצית טענות החייב:

 

א.           החייב הפנה לתגובתו מיום 29.9.2016 בה הבהיר החייב כי הוא הסיר כל מחדליו וכי לא היה מקום להגיש את ההודעה מיום 26.10.2016 (בה הודיעה המנהלת המיוחדת כי החייב לא הבהיר ולא התייחס לחשש שהעלתה באשר לקיזוז חוב מזונות מלפני צו הכינוס ע”י המל”ל)  זאת מאחר והחייב המציא את צו הכינוס עוד בחודש 7/2016 למל”ל וככל שסברה המנהלת המיוחדת כי אסור היה למל”ל לקזז סכומים רשאית היתה להגיש בקשה לבית המשפט (ראו האמור בסעיפים 7-10 לבקשה). עוד טען החייב כי הוא פנה אל המנהלת המיוחדת והציע להסדיר עניינים בשיחת טלפון, ואולם המנהלת המיוחדת בחרה להגיש בקשות לבית המשפט.

 

ב.            עוד נטען כי בדיקה במשרד ב”כ החייב מעלה כי תגובות המנהלת המיוחדת מיום 26.10.2016 ומיום 30.11.2016 לא הומצאו לידיו (סעיף 12 לבקשה), ועל כן לא ברור כיצד היה על החייב לפעול בהתאם לבקשות שלא הומצאו לידיו.

 

ג.            החייב הפנה להתכתבות בין משרד ב”כ לבין משרד המנהלת המיוחדת ממנה עולה כי במכתב ששלח ב”כ החייב ביום 29.1.2017 הומצאו מסמכים נוספים שהתבקשו ע”י המנהלת המיוחדת בניסיון לבטל את פסק הדין.

 

ד.            בסמכותו של בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו שביטלה את ההליך ולבטל פסק הדין.

 

  1. המנהלת המיוחדת הגישה תגובה. לטענתה, הבקשות וההחלטות מיום 26.10.2016 ומיום 29.11.2016 הומצאו ואף נצפו ע”י ב”כ החייב. המנהלת המיוחדת הפנתה למכתבים ששלחה לב”כ החייב ביום 10.7.2016 ומיום 28.7.2017 לקבלת מסמכים ופרטים, אשר לא נענו עד אשר הוגשה הודעה לבית המשפט ביום 8.8.2016. עוד הפנתה המנהלת המיוחדת למחדלים באי התייחסות להחלטות בית המשפט. המנהלת המיוחדת סבורה כי אין מקום לעיון חוזר בפסק דין, מאחר ואין בפנינו צו ועל כן לא ניתן להחיל את הוראות סעיף 181 לפקודה על פסק הדין שבנדון. עוד עולה כי עד לרגע זה נמנע ב”כ החייב מלהודיע מהו מקור החוב המקוזז ע”י המל”ל.

 

  1. בתשובתו שוב טען החייב טענות המופנות כלפי המנהלת המיוחדת ואף טען כי היא מחמירה עם החייב שפועל כדין וכי היא “מתבצרת בעמדתה”(!)

 

  1. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי, לפנים משורת הדין ומבלי לקבל טענות החייב לפיהן לא היתה כל סיבה לבטל את ההליך, ומבלי לקבל טענותיו המופנות אישית כנגד המנהלת המיוחדת, לקבל את הבקשה . אמנם החייב לא עמד בכל מטלות ההליך ולא עמד בחובתו להבהיר את מקור הקיזוז של הקצבה ע”י המל”ל, אך סברתי כי למרות מחדלי החייב ולמרות שהגיש את הבקשה בחלוף כשבעה חודשים, יש לאפשר לו לשהות בהליך.

 

  1. ראשית אתייחס לטענות החייב, באשר להעדר סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין מאחר וסעיף 181 אינו יכול לחול במקרה דנן. סברתי כי מדובר בפסק דין שניתן בהעדר תגובה מטעם החייב, ועל כן מדובר בפסק דין במעמד צד אחד, שניתן לבטלו בהתאם להוראות תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ”ד- 1984 המוחלות על הליכי פשיטת רגל מכח תקנה 2 לתקנות פשיטת רגל התשמ”ה- 1985, הקובעת כי “הוראות תקנות סדר הדין יחולו על הליכי פשיטת רגל במידה שאינן סותרות הוראות תקנות אלה בשינויים המחוייבים לפי העניין”.

 

  1. כאמור, היה מקום, אילו היה נוהג בית המשפט לפי שורת הדין, להותיר פסק הדין על כנו. בקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף שבעה חודשים ללא כל הנמקה משכנעת. די בטעם זה כשלעצמו כדי לדחות את הבקשה. אין מקום להתיר לחייב שקיבל פסק דין שדחה את בקשתו לשוב ולהגיש בקשה בחלוף חצי שנה, ולטעון בה טענות לגבי פסק הדין שניתן חצי שנה לפני הגשת בקשתו. הגשת בקשה לביטול בחלוף זמן כה רב וללא נימוקים משכנעים, דומה במהותה להגשת בקשה חדשה למתן צו כינוס, שעל חלוף הזמן מאז ביטול ההליך הקודם ועל להגשת בקשה חדשה חלה הלכת אלקצצי (ראו: עא 8673/13 גמיל אלקצאצי נ’ כונס הנכסים הרשמי (2.4.2014)).

 

  1. לגופה של בקשה, פסק הדין ניתן לנוכח התעלמות החייב משתי החלטות שניתנו ע”י בית המשפט ביום 30.11.2016 וביום 26.10.2016. טענת החייב כי החלטות אלה לא הומצאו לידיו אני דוחה בשתי ידיים. החלטות אלה נצפו וב”כ החייב טען באופן כללי שצפיה זו אינה המצאה, יחד עם זאת, אפילו לא אראה בצפיה כהמצאה, ראוי היה שב”כ החייב יבהיר כיצד נצפו החלטות אלה ומדוע לא זכו להתייחסותו כלל. אי מתן הסבר, מביא למסקנה כי החלטות אלה לא זכו להתייחסות כלשהיא מסיבות השמורות עם החייב או ב”כ, ויש בכך כדי ללמד כי ב”כ החייב ידע גם ידע על ההחלטות. על כן ניתן לומר כי בענייננו יש להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה .ואם לא די בכך, עיון בספריית “המצאות מסמכים” מעלה כי החלטות אלה הומצאו באמצעות “נט המשפט” לידי משרד ב”כ החייב. אוסיף כי הטענה כי ההחלטות לא הומצאו לידי החייב הועלתה לראשונה בבקשה, והיא לא הוזכרה בהתכתבויות בין ב”כ הצדדים שקדמה להגשת הבקשה.

 

  1. כאמור, החייב התעלם משתי החלטות שנתן בית המשפט והוא התעלם אף מבקשות שקדמו להגשת התגובות כפי שעולה מנספחי תגובת המנהלת המיוחדת, ולא טרח להתייחס למקור קיזוז החוב. ההתייחסות הראשונה של החייב לגופו של עניין (קיזוז הקצבה ע”י המל”ל) עלתה במכתב ב”כ שנשלח באי- מייל לידי המנהלת המיוחדת ביום 26.1.2017 (ראו סעיף 4 למכתב). על כן, ראוי היה כי המנהלת המיוחדת תסתפק באמור בסעיף 4  למכתב, ותפעל להגשת בקשה למתן הוראות כנגד המל”ל להפסיק את הקיזוז, ולהשיב את הסכומים שקוזזו. משלא כך עשתה המנהלת המיוחדת, ועל אף מחדלי החייב הרבים, ראיתי להיעתר לבקשה, לפנים משורת הדין ולהאריך את המועד להגשת בקשה זו עד ליום הגשתה בפועל, זאת לנוכח העובדה כי החייב עמד בהוראות ההליך, ולא התייחס להחלטות בית המשפט אולם הוא התייחס למידע המבוקש מייד לאחר מתן פסק הדין בסוף 1/2017 במכתב שנשלח למנהלת המיוחדת.

 

  1. לאור האמור לעיל אני מורה על ביטול פסק הדין . החייב ישלם את התשלומים החודשיים מאז ביטול ההליך ועד היום בששה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש 8/2017 ועד פירעון החוב בפיגור. הסכום הנ”ל יתווסף לתשלום החודשי.

 

  1. מועד הדיון ישוב למועד המקורי, דהיינו ליום 10.6.18 בשעה 10:15.

 

  1. המזכירות תזמן את הצדדים.

ניתנה היום, ב’ אב תשע”ז, 25 יולי 2017, בהעדר הצדדים.

(פסק הדין מאתר נבו)

 

התקשרו עכשיו למשרדנו במספר 03-6245588 או מלאו את הטופס מטה ונציג המשרד יחזור אליכם במהרה.

צור קשר
03-6245588
מעוניין שנחזור אלייך? השאר פרטים