דף הבית » דיני עבודה » פסק דין בו ייצגנו את המעסיק ואשר דחה את תביעת העובד במלואה תוך חיוב העובד בהוצאות משמעותיות
Print Friendly

עובד אשר עבד בחברה אותה ייצגנו, הגיש כנגדה תביעה לבית הדין לעבודה, בטענה כביכול לא שולמו לו שכר וזכויות סוציאליות כדין, לרבות תשלום בגין שעות נוספות, חגים, חופשה, הבראה, פנסיה, פיצויי פיטורים וכדומה, בסכום כולל של למעלה מ 200,000 ש”ח.

בפסק הדין קיבל בית הדין את טענות ההגנה במלואן, עת אף הצלחנו לערער את מהימנות התובע בעיני בית הדין, ומשכך נדחתה התביעה על כל רכיביה.

נוכח האמור, חוייב התובע בתשלום הוצאות משמעותיות בסך 15,000 ש”ח, שאינם הסכומים בהם מחייבים בדרך כלל בהליכים הנידונים בבית הדין לעבודה.

להלן פסק הדין המלא:

 

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
  סע”ש 62970-11-15

 

10 יולי 2017

 

לפני:

כב’ השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

 
 
התובע: רומן סדלצקי

ע”י ב”כ עו”ד ניק בנרי

הנתבעת: מ. נ. ל מגבות נקיות לישראל בע”מ ח.פ. 510535404

ע”י ב”כ עו”ד ליאת שטיין

 

 

 

 

חקיקה שאוזכרה:

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א-1951

חוק הגנת השכר, תשי”ח-1958: סע’  24, 26 א, 26 א (ב) (1)

חוק פיצויי פיטורים, תשכ”ג-1963

 

 

 

פסק דין

 

רקע עובדתי

  1. התובע עבד אצל הנתבעת מחודש יוני 2009 ועד לחודש דצמבר 2011 במשרה מלאה 5 ימים בשבוע.

 

  1. התובע עבד הן במשמרות יום והן במשמרות לילה.

 

טיעוני התובע

  1. התובע טוען כי עבד שעות נוספות רבות וכן עבד בלילות מבלי שהנתבעת שילמה לו שכר ו/או גמול שעות נוספות כדין. בנוסף לא שולמו לו הזכויות הסוציאליות במלואן.

 

  1. התובע פנה לנתבעת פעמים רבות לתקן את המצב והנתבעת הבטיחה כי תבדוק טענותיו ותשלם את ההפרשים אך לא עשתה מאומה. משעמד התובע על דרישותיו, פיטרה אותו הנתבעת ושילמה לו פיצויים בשיעור מופחת.

 

  1. במסגרת תביעתו עותר התובע לתשלום הפרשי שכר או שעות נוספות, דמי חגים, פדיון חופשה, דמי הבראה ופנסיה וכן פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר כדין.

 

התביעה הועמדה על סכום של 208,211 ₪.

 

 

טיעוני הנתבעת

  1. התובע עבד כעובד חודשי ומשכך קיבל משכורת בסיס קבועה. בנוסף קיבל התובע תוספת עבור השעות הנוספות בהן עבד. כמו כן בגין עבודתו בלילה שילמה הנתבעת לתובע שכר גבוה משמעותית מהשכר המחויב על פי דין, שכן שילמה שכר של 125% החל מהשעה הראשונה לעבודתו בשעות הלילה.

 

  1. בחודשים האחרונים לעבודתו, החל התובע בהליך גירושין מורכב, במהלכו הבהיר כי הוא זקוק לכסף. על כן פנה התובע לנתבעת בבקשה לשנות את תנאי העסקתו ולשבצו אך ורק במשמרות לילה, בהן השכר גבוה יותר. הנתבעת לא יכולה הייתה להיעתר לבקשה החריגה ולאפשר זאת, חרף רצונה לסייע לתובע. סירוב זה העלה חמתו של התובע והוא נטש את העבודה.

 

  1. לאחר התפטרותו פנה התובע לנתבעת וביקש לקבל מכתב פיטורים פיקטיבי לצורך קבלת דמי אבטלה. התובע הבהיר עד כמה הוא זקוק לדמי האבטלה ופיצויי הפיטורים והנתבעת מתוך רצון טוב לסייע לתובע ומכיוון שרצתה שיעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הסכימה לתת בידיו מכתב פיטורים וכן לפנים משורת הדין שילמה לתובע פיצויי פיטורים.

 

התובע חתם על כתב סילוק ובמסגרתו הצהיר כי אין לו עוד כל דרישות כלפי הנתבעת.

 

כמו כן, טוענת הנתבעת, כי מדובר בשיהוי קיצוני בהגשת התביעה לאחר ארבע שנים מסיום העבודה.

 

  1. לתובע שולמו מלוא זכויותיו כדין. התובע הינו עובד חודשי ועל כן אינו זכאי לדמי חגים.

 

תצהירים ועדויות

  1. מטעם התובע הוגש תצהיר עדותו הראשית. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר אבי קפצן מנכ”ל ואחד מבעלי הנתבעת.

 

דיון והכרעה

נסיבות סיום העסקת התובע

  1. בכתב התביעה טען התובע כי פוטר לאחר שעמד על דרישותיו לתשלום זכויותיו כדין. התובע לא פרט על ידי מי פוטר ומתי, מה היו דרישותיו ואף לא הביא כל ראיה לכך שפנה קודם לכן אל הנתבעת בטענה כי זכויותיו מקופחות חרף טענתו כי פנה אל הנתבעת בעניין זה שוב ושוב (סעיף 8 לכתב התביעה).

 

  1. לכתב התביעה לא צורף מכתב פיטורים ואף במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעם התובע מיום 12.2.06 לא נזכר קיומו של מכתב שכזה. רק בתצהיר גילוי מסמכים נוסף מיום 29.5.16 הצהיר התובע על קיומה של הודעת פיטורים בידיו וזו אף צורפה לתצהיר עדותו הראשית.

 

  1. הנתבעת שבכתב ההגנה טענה כי התובע הוא שהתפטר לאחר שבקשתו לעבוד רק במשמרות לילה סורבה, הוסיפה במסגרת תצהיר עדותה הראשית כי לאחר שהוצגה הודעת הפיטורים נולד הצורך לבחון את הדברים לעומקם ואכן בדיקה נוספת העלתה כי לאחר התפטרותו פנה אליה התובע ביקש לקבל מכתב פיטורים לצורך קבלת דמי אבטלה והיא נאותה ואף לפנים משורת הדין ולאור מצבו הכלכלי הקשה הסכימה לשלם לו פיצויי פיטורים.

 

הנתבעת הוסיפה כי התובע אף חתם על כתב סילוק לאחר שהצהיר כי טרם חתימתו הוצגו בפניו התחשיבים כי הסכומים המפורטים בהם נכונים ומדויקים וכי אין ולא תהייה לו כל דרישה מהנתבעת.

 

  1. אין משמעות לנסיבות סיום העסקת התובע לעניין התביעה לפיצויי פיטורים שכן, אין חולק כי לתובע שולמו פיצויי פיטורים בסך 15,187 ₪ ובנוסף שוחררו לזכותו כל הכספים הצבורים בפוליסות על שמו.

 

שכרו האחרון של התובע עמד ע”ס 6,022 ₪ ואין חולק כי לאור תקופת עבודתו (2.5 שנים) התובע קיבל מלוא פיצויי הפיטורים.

 

בכתב התביעה טוען התובע כי הוא זכאי להפרש פיצויי פיטורים בסך 8,948 אך אינו מפרט כיצד הגיע לסכום זה. יש לזכור כי תשלום בעד ביצוע שעות נוספות בפועל אינו רכיב שיילקח בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים. כמו כן אדגיש כי בנוסף לסכום ששולם לתובע כפיצויים במסגרת תלוש השכר לחודש ינואר 2012, שוחררו לזכותו הכספים הצבורים בפוליסה על שמו.

 

משכך אני דוחה תביעתו להפרשי פיצויי פיטורים.

 

פדיון חופשה ודמי הבראה

  1. כעולה מתלושי השכר שצורפו, לתובע שולמו בתקופת עבודתו דמי הבראה בגין 12 ימים בחודשים (יולי ואוגוסט 2010 ו-2011) וכן שולמו 2.13 ימי הבראה במסגרת גמר החשבון בתלוש דצמבר 2011 משכך ולאור תקופת עבודתו אין התובע זכאי ליתרת דמי הבראה.

 

  1. נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה הוא על המעסיק (דב”ע לא/22 – 3 ציק ליפוט נ’ קסטנר, פד”ע ג’ 215). הרמת הנטל אינה מותנית דווקא בהצגת פנקס חופשה שנתית, וניתן להגיע למסקנה כי המעביד שילם את מלוא ימי החופשה המגיעים לעובד גם על יסוד ראיות אחרות כגון תלושי שכר (עד”מ 19/07 עמוס 3 בע”מ נ’ סלוצקי מיום 25.11.08).

 

  1. עיון בתלושי השכר של התובע מגלה כי במסגרתם נערך מאזן ימי חופשה לתובע הכולל תוספת ימי חופשה, ניצול וצבירה. על פי תלושי השכר המהווים ראיה לאמיתות תוכנם, במועד סיום עבודתו , בחודש דצמבר 2011 עמדו לזכות התובע 3.74  ימי חופשה לפדיון אשר שולמו לו במסגרת תלוש השכר לחודש זה. לפיכך אין התובע זכאי לפדיון חופשה.

 

דמי חגים

  1. בהתאם להסכם קיבוצי כללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בהסתדרות הכללית, שהוראותיו הורחבו בצו הרחבה מיום 1.7.00, הזכאות לדמי חגים קמה לעובדים בשכר בלבד. בהתאם לפסיקה, תכליתם של דמי חגים הינה לפצות עובדים בשכר אשר בעקבות החגים לא קיבלו שכר עבודה, שכן באותם ימים לא עבדו (ראה: ע”ע 300360/98 נחום צמח נ’ ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) מיום 30.4.02). כלומר, נקודת המוצא היא שדמי חג נועדו לפצות עובד יומי או שעתי שאינו מקבל תמורה בעבור ימים אלה.

 

  1. בענייננו וכפי שמשתקף מתלושי השכר, התובע היה עובד במשכורת חודשית . משכך דמי החגים נכללים במשכורתו. צו ההרחבה אינו חל על התובע שאף לא טען כי הופחתו סכומים ממשכורתו בשל היעדרותו בימי החג. בנסיבות אלה  דין התביעה ברכיב זה להידחות.

 

הפרשות פנסיוניות

  1. התובע טען כי עבד בייצור חלקי אלומיניום למוצרי מחיצות, תאי שירותים ואחרים ומשכך חל על יחסי העבודה צו ההרחבה בענף המתכת או לחילופין הסכם קיבוצי וצו ההרחבה בענף העץ – נגרות בניין ורהיטים מ- 23.12.84.

 

הנתבעת מנגד טוענת כי התובע עבד כמנסר חומר HPL/.

 

הנטל להוכחת תחולתו של צו הרחבה על יחסי הצדדים מוטל על הטוען לחלותו (דב”ע שן/1-7 הדי נ’ אוריינט קולור, פד”ע כ”ג 45). על פי הדין, תחולתו של צו הרחבה תקבע בהתאם לעיקר עיסוקו של המעסיק (ע”ע 18/99 יפה אפרימי נ’ עבד לעיל  מיום 9.7.00).

 

  1. לא הובאו בתיק כל ראיות בדבר עיסוקה של הנתבעת. התובע לא הרחיב בעניין זה ולבד מטענתו הכללית לתחולת צווי ההרחבה לא טען מאומה.

 

צו ההרחבה בענף המתכת יוחל על פי הוראותיו רק על מפעלים בהם עד 20 עובדים לכל היותר, בעוד שמתצהיר הנתבעת עולה כי היא מעסיקה כמות גדולה יותר של עובדים.

 

  1. הסכם עבודה קיבוצי כללי בענפי העץ- נגרות בניין רהיטים ומוצרי עץ אחרים מיום 23.12.84 מפנה בסעיף הפנסיה להסכם פנסיה המקיפה בענף העץ מיום 10.2.1975 אשר קובע בסעיף 5 כי הנגרייה והעובדים מתחייבים לשלם למבטחים מדי חודש תשלומים על פי התקנות. על פי סעיף 1 להסכם, תחולתה הינה על מפעלי נגרות ומוצרי עץ שבעליהם הינם חברים בהתאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה בישראל.

 

לא הוכח ואף לא נטען כי הנתבעת הייתה חברה בהתאחדות ועל כן לא חל ההסכם הקיבוצי מיום 23.12.84 בענייננו.

 

צו הרחבה בענף העץ- מלאכה ותעשיה זעירה מיום  19.1.1986 החיל את ההסכם הקיבוצי מיום 23.12.84  על כל המעבידים בענף העץ, בתעשייה ובמלאכה המעסיקים עד 20 עובדים. מכל מקום צו ההרחבה אינו מרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי בעניין הנהגת פנסיית זקנה משלימה (יסוד).

 

משכך אף צו ההרחבה בענף העץ אינו חל בענייננו ואף לא הוכח כי עיקר עיסוקה של הנתבעת  חוסה תחת צו הרחבה זה.

 

  1. משכך היה על הנתבעת להפריש עבור התובע בהתאם לשיעורי ההפרשות הקבועים בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק וכפי שעולה מנספח 3 לתצהיר הנתבעת – דו”ח שנתי למבוטח מגדל מקפת, כך אכן עשתה.

 

משכך התביעה ברכיב זה נדחית.

 

הפרשי שכר

  1. התובע טוען כי עבד שעות נוספות רבות לרבות בלילות בגינן לא קיבל תשלום מלא כחוק. להמחשת טענתו מפנה התובע לתלוש השכר לחודש יולי 2009 ולתלוש השכר לחודש פברואר 2010.

 

נבחן תלושים אלה:

לפי תלוש השכר לחודש יולי 2009 עבד התובע 198 שעות רגילות  ו- 57.5 שעות נוספות תמורתן קיבל שכר בתעריף 125%.

 

התובע טוען כי משרה מלאה היא בת 186 שעות ולכן למכסת השעות הנוספות יש להוסיף 12 שעות (198-186). כמו כן לטענתו יש לחלק את מכסת השעות הנוספות ל- 44 שעות בתעריף 125% ויתר השעות 25.5 (13.5 +12) בתעריף 150%.

 

  1. באשר לטענתו הראשונה של התובע הבהירה הנתבעת כי הרישום של 198 שעות למעשה כולל 186 שעות + 12 שעות הפסקה (1/2 שעה ביום) ואין הכוונה לעבודה בפועל של 198 שעות (ראה סעיף 38 לתצהיר הנתבעת).

 

מר קפצן העיד לעניין זה:

כל יום הייתה הפסקה והשעות הרשומות בתלוש שעל סמך הרישום הזה נעשה החישוב זה 198 שעות. מה- 198 השעות הרשומות צריך להוריד כל יום חצי שעה הפסקה שזה מביא אותנו ל- 186 שעות… ” (עמ’ 10 ש’ 17-18).

 

גרסה זו של הנתבעת מקובלת עלי.

 

  1. לעומת זאת באשר לטענה השנייה של התובע, מצאתי כי יש בה ממש.

 

שעות נוספות נבדקות ראשית ברמה היומית, אח”כ ברמה השבועית ואינן נבדקות ברמה החודשית כאשר בגין השעתיים הנוספות הראשונות באותו יום יש לשלם לעובד 125% בגין כל שעה, ועל השעה הנוספת השלישית והלאה – 150% בגין כל שעה.

 

לפיכך בחודש בו עבד התובע 22 ימים, מקסימום השעות הנוספות בתעריף 125% הינו 44 שעות (2X22) כאשר כל השעות שביצע מעבר לכך יחושבו לפי תעריף של 150%.

 

עד הנתבעת עומת עם עקרון תחשיבי זה, אך הסבריו לעניין דרך החישוב של הנתבעת לא היו ברורים ואינם מקובלים.

 

  1. משכך חישבתי את הפרשי התגמול להם זכאי התובע בגין החודשים בהם ביצע למעלה מ- 44 שעות נוספות (ההפרש בין 150% ל- 125%) ומצאתי, כי אלה עומדים על 375 ₪. לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת אף בסכום זה נוכח כתב הויתור והסילוק עליו חתם התובע ונסיבות סיום העסקתו כפי שיפורט בסעיפים 43-38 להלן.

 

  1. באשר לתלוש לחודש פברואר 2011 – התובע טוען כי בתקופה זו והחל מחודש אוקטובר 2010 עבד רק בלילות ולפיכך חישוביו התבצעו בהתאם למסגרת של 154 שעות בחודש (22 X 7 שעות לילה). אולם הנתבעת הכחישה טענה זו ולא הובאה כל ראיה להוכחתה. (מעבר לכך התובע לא לקח בחישוב השעות 1/2 שעה הפסקה ליום).

 

  1. עיון בתלושי השכר מגלה שמתחילת העסקתו של התובע ועד לחודש ינואר 2010 שולמו לתובע שעות נוספות. החל מחודש פברואר 2010 החלה הנתבעת לשלם לתובע אף תוספת משמרות ומחודש פברואר 2011 נוסף אף רכיב של פרמיה לשכר.

 

לטענת הנתבעת הסכומים שקיבל התובע כפרמיה וכתוספת משמרות שולמו עבור עבודה בשעות נוספות גלובאליות.

 

  1. בפסיקה הוכרה האפשרות לשלם תמורה כוללת עבור שעות נוספות, שאינה מחושבת לפי מספרן המדויק אך מהווה תמורה אשר תואמת, גם אם באופן כללי, את גמול השעות הנוספות הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה (דב”ע מד/3-34 אלון נ’ בנק ישראל, פד”ע טז’ 76). תמורה כוללת עבור שעות נוספות תוכר בנסיבות שבהן נקבע במפורש בתנאי העסקה תשלום נפרד עבור שעות נוספות, תוך הפרדה בין השכר הרגיל ובין התמורה עבור שעות נוספות. הסדר זה צריך להיקבע במסגרת המותר על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, וכי התמורה הכוללת בעד שעות העבודה הרגילות והנוספות לא תפחת מזו שהייתה משתלמת לעובד אילו נערך בעדו רישום פרטני של שעות עבודתו ופיקוח עליהן (דב”ע נו/ 224 – 3 רושו נ’ כרמל מערכות מיום 12.12.96; ע”ע 1072/02 בן יונה נ’ האוניברסיטה העברית מיום 8.8.05).

 

  1. לפי הפסיקה, “סיווגו של תשלום אינו נקבע על פי הכינוי שכינו אותו הצדדים אלא על פי מהותו כלומר עבור מה הוא משולם” (בג”צ6080/94 גפני נ’ בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ”ד נא(4) 308).

 

  1. התובע מצדו לא נתן כל הסבר חלופי עבור מה שולמו רכיב הפרמיה ותוספת המשמרות ואף לא נטען וממילא לא הוכח, כי חל שינוי במסגרת עבודתו או בשיטת תשלום השכר (משכר חודשי לשכר על פי תפוקה) ומהו הבסיס לחישוב רכיבים אלה. השינוי היחידי לו טען התובע היה מעבר לעבודה רבה יותר בשעות לילה.

 

לטעמי, מששולם לתובע תשלום נפרד בתמורה לעבודה בשעות נוספות (לרבות בשעות לילה), ולא הוכח כי ההסדר הינו בגדר פיקציה, אין פסול בהסדר.

 

נכון הדבר, כי  התשלום לא הוגדר במפורש כתשלום עבור שעות נוספות. עם זאת, שוכנעתי, כי מהותית, המדובר היה בתשלום שעות נוספות גלובאלי שהוסכם בין הצדדים בגין עבודתו של התובע מעבר לשעות הרגילות.

 

  1. לתובע שולמו סכומים לא מבוטלים עבור עבודה בשעות נוספות (בין אם התשלום כונה מפורשות שעות נוספות ובין אם כונה פרמיה או תוספת משמרות) וממילא הוכח, כי התובע לא קופח בשכרו בחישוב השעות הנוספות.

 

יש להוסיף לכך את העובדה, שהתובע מעולם לא התלונן על קיפוח במתן גמול עבור שעות נוספות במהלך עבודתו (לפחות לא הובאה ראיה לכך) ובעוד שהוכח כי בעניינים אחרים כגון נסיעות ידע לפנות למעסיק והטעות אף תוקנה (ראו סעיף 35 לתצהיר הנתבעת ותלוש השכר לחודש ינואר 2010 שצורף כנספח 6 לתצהיר).  בסופו של יום,  גם לאחר המטלות שהערים המחוקק על מעסיקים לעניין רישום שעות העבודה , והוכחת מתן גמול הולם לעובד בגינן – עדיין נותרה ההלכה לפיה עובד שכבש זמן רב את תביעתו ל”שעות נוספות”, ולא תבע אותן בתקופת עבודתו, מחליש את טענותיו בהקשר זה (ע”ב (י-ם) 2428/04  ניימן אירנה נ. חברת ידידיה בע”מ, פס”ד מיום 30.7.06). בייחוד הדברים נכונים במקרה זה, שכן, התובע קיבל בפועל גמול עבור עבודה בשעות נוספות, והטענה מתמקדת רק בשאלת אופן ספירת השעות, וכמות השעות שבוצעו בפועל במקום העבודה.

 

פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר כדין

  1. התובע טוען כי תלושי השכר שהופקו בגינו היו פגומים שכן לא נרשם בהם פירוט השעות הנוספות שביצע כנדרש וזאת בניגוד להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי”ח – 1958, על כן מבקש התובע  לפסוק לו פיצויים לדוגמא, לפי סעיף 26 א לחוק זה, בגובה 30,000 ₪.

 

  1. תיקון 24 לחוק הגנת השכר, אשר נכנס לתוקף בפברואר 2009 קובע כי חובת המעביד למסור לעובד תלוש שיכלול את הפרטים המנויים בתוספת לחוק, ובכלל זה מועד תחילת העסקה וותק, פרטים הנוגעים להיקף המשרה ותקופת התשלום, השכר וכן מספר ימי החופשה והמחלה שניתנו או נוצלו ויתרתם. סעיף 26 א (ב) (1) לחוק הגנת השכר מעניק לבית הדין סמכות לפסוק לעובד פיצויים בגין כל תלוש לגביו הפר המעביד ביודעין את הוראת החוק, דהיינו מסר לעובד תלוש שכר שאינו מפורט. הסמכות לפסוק לעובד פיצוי לפי סעיף 26א(ב)(1) הנה סמכות הנתונה לשיקול דעת בית הדין. הפיצוי לפי סעיף 26א לחוק הינו פיצוי לדוגמה, שאינו תלוי בהוכחת נזק. ככזה, הוא בעל אופי הרתעתי בעיקרו. (ע”ע 33680-08-10 דיזינגוף קלאב בע”מ נ’ זואילי מיום 16.11.11).

 

  1. עיון בתלושי השכר מלמד, כי הם מפרטים את שכר היסוד, שעות נוספות 125%, פרמיה, תוספת משמרות, תשלום בגין חופשה/ מחלה  ונסיעות. כמו כן מפרטים הם מספר ימי עבודה  בחודש ומאזן ימי חופשה ומחלה.

 

  1.   כפי שצויין לעיל, ועל אף שמצאנו כי התובע לא קופח ושכרו שולם לו במלואו, בחלק מתקופת העבודה  לתובע גמול שעות נוספות גלובאליות אשר כונה פרמיה או תוספת משמרות מבלי לפרט את כמות השעות והתעריף. כמו כן לא בוצע פירוט השעות הנוספות לפי חלוקה שלש 125% ו- 150% ולא ניתן ללמוד על עבודה בשעות לילה.

 

הנה כי כן מצאנו כי הדרך בה בחרה הנתבעת להציג את רכיבי השכר אינה מציגה נכונה את פירוט שעות העבודה .הדבר חותר תחת תכלית תיקון 24  אשר במסגרתו הדגיש המחוקק את החשיבות הרבה שיש בהצגת תלושי שכר ברורים ונהירים אשר יאפשרו לעובד לבחון האם שולם שכרו כדין.

 

עם זאת נוכח המפורט בסעיפים 43-38 להלן, אין מקום לפיצויי בגין עילה זו.

 

כתב קבלה וסילוק

  1. בסיום עבודתו אצל הנתבעת, חתם התובע על כתב קבלה וסילוק בנוסח הבא:

“1.       הריני לאשר כי עבדתי בחברת מ.נ.ל מגבות נקיות לישראל בע”מ ח.פ. 510535404 (להלן: “החברה”) החל מיום 1.6.09 ועד ליום 8.12.11 (להלן: “תקופת העבודה”).

  1. הנני מצהיר ומאשר כי עם סיום עבודתי בחברה, נערך לי גמר חשבון על פי הפירוט שלהלן, וכן קיבלתי מכתבי שחרור לקרנות הפנסיה ו/או לקופות הגמל ו/או ביטוחי המנהלים בהן הופקדו כספי פיצויי הפיטורים והתגמולים לזכותי:

2.1  שחרור מלוא פיצויי הפיטורים הצבורים בקרן הפנסיה ו/או ביטוח מנהלים ו/או קרן השתלמות.

2.2  השלמת פיצויי פיטורים בסך 0 ₪.

2.3  תשלום יתרת שכר עד ליום 8.12.11 ובסך 3039.836963 ₪.

2.4  פדיון יתרת ימי חופשה צבורה בסך 1087.21 ₪.

2.5  פדיון דמי הבראה בסך 777.45 ₪.

 

ידוע לי כי מהסכומים המגיעים לי כמפורט בסעיף 2 לעיל נוכו הסכומים הבאים:     

יתרת הלוואות בסך 0 ₪.

יתרות חופשה שליליות בסך 0 ₪.

סכום אחר בגין 0 בסך 0 ₪.

  1. ידוע ומוסכם עלי, כי מכל הסכומים שקיבלתי ואקבל עם גמר עבודתי בחברה, ינוכו המיסים ו/או תשלומי החובה.
  2. הנני מצהיר ומאשר כי טרם חתימתי על כתב קבלה וסילוק זה הציגה בפני החברה את תחשיב גמר החשבון (המצ”ב לכתב קבלה וסילוק זה) וכי הסכומים שפורטו בו הם נכונים ומדוייקים.
  3. הנני מצהיר ומאשר לאחר שבדקתי את גמר החשבון, כי עם ביצוע התשלומים המגיעים לי על פי מסמך גמר החשבון, אין לי ולא תהיה לי כל דרישה ו/או תביעה מהחברה בגין תקופת עבודתי בה ו/או וסיומה, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, פיצוייי פיטורים ו/או הלנתם, תוספת פיצויי פיטורים, שכר עבודה ו/או הלנתו, מענק פרישה, הודעה מוקדמת ו/או פדיונה, חופשה שנתית או פדיונה, הפרשות כלשהן לקרנות הפנסיה, לקרן השתלמות ו/או לקופת גמל אחרת כלשהי, דמי מחלה, דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת או פדיונה, דמי הסתגלות, הפרשי שכר, החזרי הוצאות מכל סוג, תשלום עמלות מכל סוג שהוא, מענקים ובונוסים מכל סוג שהוא, גמול עבודה בשעות נוספות, גמול עבור עבודה במנוחה שבועית, גמול עבודה בשעות עודפות, גמול עבודה במשמרות, הוצאות ביגוד, וכל תביעה אחרת לתנאים סוציאליים או לתשלום אחר הקשורה בעבודתי ו/או בסיומה.
  4. אני מאשר בחתימתי על מסמך זה כי אין לי ולא תהיינה לי כלפי החברה ו/או עובדיה ו/או מורשיה ו/או הפועלים מכוחה ו/או מטעמה ו/או הבאים בנעליה, ולרבות כלפי חברות קשורות שלובות או בנות, כולן יחד ו/או לכל אחד מהם לחוד, בין מישרין ובין בעקיפין, כל תביעות ו/או טענות ו/או דרישות מכל מין וסוג שהוא, בכל הקשור ו/או הנובע מעבודתי בחברה ו/או בהפסקת עובדתי בה, וכי חתימתי על כתב קבלה וסילוק זה מהווה פשרה והודאת סילוק לפי סעיף 29 לחוק פיצויי הפיטורים.
  5. מוסכם עלי, כי פרט לאמור בסעיפים 2 ו-3 לעיל, לא אהיה זכאי לזכויות נוספות בגין ועקב עבודתי בחברה וסיומה.
  6. הנני מאשר כי הבנתי את תוכנו של כתב קבלה וסילוק זה וחתמתי עליו מרצון חופשי”.

 

 

 

  1. התובע בכתב התביעה ואף במסגרת תצהיר עדותו הראשית ובחוסר תום לב, לא הזכיר ולו במילה אחת את עובדת חתימתו על כתב הסילוק.

 

התובע חתם על כתב סילוק לאחר שקרא והצהיר כי טרם חתימתו הוצגו בפניו תחשיב גמר החשבון והסכומים שפורטו בו נכונים ומדויקים וכי הבין את תוכנו וחתם עליו מרצונו החופשי.

 

בחקירתו נשאל התובע על ידי בית הדין ואישר כי החתימה על כתב הסילוק היא שלו וכי אף שתי השורות שכתובות ברוסית על כתב הסילוק נכתבו בכתב ידו. (עמ’ 8 ש’ 14-17).

 

התובע לא חקר את עד הנתבעת על נסיבות החתמתו על כתב הסילוק ואף בסיכומים מטעמו לא נזכר כתב הסילוק ולו בחצי מילה.

 

  1. נראה כי התובע ביקש להצניע חתימתו על כתב הסילוק והדבר מטיל ספק רב באשר למהימנות גרסתו באשר לנסיבות סיום העסקתו ומחזק את גרסת הנתבעת לפיה, התובע התפטר ופיצויי הפיטורים שולמו לו לפנים משורת הדין וכנגד חתימתו על כתב סילוק אשר במסגרתו וויתר על כל טענה ו/או דרישה כנגד הנתבעת.

 

מסקנתי הינה, כי התובע לא היה זכאי לפיצויי פיטורים וזאת עקב התפטרותו ואלו שולמו לו לפנים משורת הדין במסגרת “עיסקת חבילה” עם סיום העבודה.

 

  1. בהלכה הפסוקה נקבעו כללים לקבלת כתב ויתור כתקף משפטית:

“מגמת הפסיקה הייתה להרחיב את הנסיבות שבהן לא יינתן תוקף לכתב ויתור. מגמה זו מעוגנת באי-שוויון הכוחות בין המעביד לבין העובד. כך, אין נפקות לכתב ויתור שנחתם תחת אילוץ. בדב”ע מח/9- 3 האופרה הישראלית – לבנון (לא פורסם), לא ניתן תוקף לכתב ויתור שנחתם בנסיבות של אילוץ. שם הודיעה המעבידה לעובד כי אם לא ייקח את סכום הפיצויים שהיה פחות מהסכום המגיע לו, הוא עלול שלא לקבל כלום… כך אין נפקות משפטית לוויתור על זכות באין ידיעה על קיומה של הזכות (דב”ע לא/3-22 הנ”ל). גם ויתור שלא מדעת על קיומה של זכות אינו יכול לעמוד. ממושכלות היסוד הוא, כי אין ויתור על זכות באין ידיעה על קיום הזכות, ועל כן ויתור שלא מדעת כמוהו כאין. לכן, אין נפקות לכתבי ויתור כאשר העובדים שחתמו עליהם לא קיבלו חשבון מפורט בדבר הסכומים המגיעים להם לסילוק תביעותיהם, ולא ידעו אילו רכיבי שכר נכללו בחישוב הפיצויים.” (דבע (ארצי) נב-217-3 הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ ואח’ נ’ הסנה חברה ישראלית לביטוח בע”מ פד”ע כז עמ’ 3).

 

 

  1. במקרה דנא זכויותיו של התובע לא קופחו שכן קיבל את שכרו, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה והפרשי שכר במסגרת תלוש השכר לחודש האחרון לעבודתו, בו נערך לו גמר חשבון והתואם את כתב הסילוק כמו כן כאמור, שולמו לו פיצויי פיטורים.

 

  1. ככל שקיימים סכומים מסויימים, שאלמלא כתב הויתור היה התובע זכאי  להם,  הרי שאין מקום לחייב את הנתבעת באותם סכומים הואיל והחתימה על כתב הויתור נעשתה במסגרת “עיסקת חבילה” באופן שהתובע קיבל את פיצויי הפיטורים להם לא היה זכאי מכח החוק עקב התפטרותו וכנגד זאת חתם על כתב הויתור והסילוק אשר משמעותו ויתור על סכומים בעילות אחרות, כנגד קבלת פיצויי הפיטורים.

(ראו: דב”ע נה/3-19 בן יפלח נ’ פולגת תעשיות פד”ע כה’ 489; דב”ע נה/3-164 אלקטרה תעשיות (1970) בע”מ נ’ גורין פד”ע כט’ 385).

 

סיכום

  1. נוכח האמור לעיל נדחית התביעה על כל עילותיה.

 

בהתחשב בסכום התביעה ובהתנהלותו של התובע כמפורט לעיל, ישא התובע בהוצאות הנתבעת ובשכ”ט עו”ד בסכום כולל של 15,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

 

ניתן היום, ט”ז תמוז תשע”ז, (10 יולי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

 

פסק הדין מאתר נבו

 

התקשרו עכשיו למשרדנו במספר 03-6245588 או מלאו את הטופס מטה ונציג המשרד יחזור אליכם במהרה.

צור קשר
03-6245588
מעוניין שנחזור אלייך? השאר פרטים