דף הבית » תביעה ייצוגית » תביעה ייצוגית נגד הבנקים
Print Friendly, PDF & Email

תביעה ייצוגית נגד עשרת הבנקים הגדולים במדינה בהיקף של מיליארד שקלים

בבסיס התביעה עומדת הטענה כי למרות שסוגי העמלות בגין פעולות בגינן רשאי תאגיד בנקאי לגבות עמלה הוסדרו על ידי המחוקק באופן חד משמעי, במסגרת התעריפון המלא (הסטטוטורי) הקבוע בחוק, גובים הבנקים מחברי הקבוצה סוגי עמלות שלא הותר להם לגבותן על פי דין, או בשיעורים שלא הותרו להם בדין, בסכומים המצטברים לסכומי עתק, בניגוד לכל דין, ועליהן לחדול מפועלן הבלתי חוקי ולבצע השבה מלאה של הכספים שנגבו שלא כדין, בתוספת שיעורי ריבית והצמדה, ולשפות ולפצות את חברי הקבוצה.

כך, בתביעה הטענה כי למרות שהחוק מגביל את סוגי העמלות בגין ניתן לגבות, הבנקים לא התכוונו לוותר כל כך בקלות… לכן, פירשו את הוראות הדין באופן מעוות, על מנת שישרת את מטרותיהם לגבות עמלות משמעותיות יותר ורחבות יותר מאשר כפי שהוגבלו וכפי שהוגדר בתעריפון המלא, ופירשו באופן לא מתאים את סעיף 9ט(ו) כחל רק על לקוח יחיד ועל עסק קטן. מה לגבי העסקים שאינם קטנים (עסקים גדולים, כפי שמכנים אותם הבנקים, למרות שאין מונח כזה בחוק)? אותם מחייבים הבנקים ככל העולה על רוחם…

מיותר לציין כי פרשנות תמוהה זו של הבנקים משרתת אך ורק את כיסם, ופוגעת בלקוחות, חברי הקבוצה, שכן באופן זה נהגו הבנקים ללא כל מגבלה, מתוך תפיסה (שגויה, לא מבוססת, ומנוגדת אף לשכל הישר) כביכול לא חלה כל מגבלה על קביעת סוגי העמלות בתעריפון בכל הנוגע לתאגידים עסקיים שאינם קטנים, כשלא כך היא. שכן, פרשנות מגמתית ומוטעית זו אינה מצויה בחוק, ונדמה כי הבנקים ביקשו לצקת לסעיף האמור תוכן זה שאינו מצוי בו, באופן המשרת אותם ומאפשר להם לגרוף מיליונים רבים בגין חיובי עמלות, שלא כדין, ובדרך זו לרכך, ולו במעט, את רפורמת העמלות אשר הביאה לצמצום משמעותי בעמלות אשר נגבו קודם לכן.

עוד חשוב לדעת, כי כשמדברים על עסק שאינו קטן, לא מתכוונים רק לחברות הגדולות במשק כפי שקל לדמיין, אלא כל עסק שלא הציג לבנק דו”ח שנתי, ימצא עצמו מסווג כעסק גדול לאחר השנה הראשונה של ניהול החשבון.

תוכלו להאזין לראיון עם עו”ד ליאת שטיין אצל גבי גזית בעניין, ולגלות האם גם אתם חלק מהקבוצה כך שהתביעה כוללת גם אתכם:

 

ראיון עם עורכת הדין ליאת שטיין אצל גבי גזית בעניין תביעות ייצוגיות נגד הבנקים