דף הבית » דיני עבודה » הזכות לעבודה בישיבה
Print Friendly

הזכות לעבודה בישיבה / עו”ד שטיין

זכויות עובדים בדיני עבודה

עובד אשר מעסיקו מנע ממנו את הזכות לשבת, בניגוד לחוק הזכות לעבודה בישיבה, תשכ”ז-2007, הנודע כ”חוק הקופאיות”, זכה לפיצויים לדוגמא בגובה 100,000 ₪ ותביעתו מהווה נכון להיום יישום ראשון ומשמעותי של החוק.

התובע, יעקב בואילי בן ה 26 עבד במועדון הכושר “שייפ” בתל אביב (סניף דיזינגוף סנטר) כפקיד קבלה, משך כחודשיים וחצי (בסניפים אחרים של המכון עבד תקופות שונות בנוסף), כאשר נמנעה ממנו הזכות לשבת בעבודתו.

גרסת העובד

לטענת העובד האיסור היה כה גורף וללא חריגים, והביטוי החמור לכך היה כאשר באחת הפעמים, לאחר יום הכיפורים, הגיע התובע לעבודה כשהוא סובל מחום וחולשה בגופו, ומשכך פנה למנהלת הקבלה וביקש ממנה שתאפשר לו לשבת, אך היא סירבה ואמרה לו “אין מה לעשות, תיקח כדור ותעמוד”. התובע אף פנה בעניין זה לאחראים עליו, אך נענה בזלזול, לדבריו.

גרסת המעסיקה

הנתבעת מצידה, טענה כי מדובר בעבודה שלא ניתן לעשותה בישיבה, שכן על העובד להתנייד בין מספר עמדות בדלפק שאורכו 6 מטר. כמו כן, טענה הנתבעת כי התובע לא מילא תפקידו כיאות, ולאחר שלא קיבל את הקידום בו חפץ – התפטר מעבודתו, וניסיונו כעת להוציא כספים ממנה הינו בחוסר תום לב.

עמדת בית הדין

התביעה הוגשה על סך של 200,000 ₪ – הפיצוי המקסימאלי הקבוע בחוק.
בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (בראשות הנשיאה, עליה פוגל), העדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבעת, וקבע:
“החוק בא לעגן את זכותם של עובדים בענפי מסחר ושירותים לעבודה בישיבה, בדומה להסדר שחל עד כה לגבי עובדים במפעל, מכח סימן ד’ בפרק ד’ לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש”ל – 1970.
החוק קבע כי בעבודה שביצועה הרגיל מאפשר ישיבה, יחוייב מעביד להעמיד לרשות עובדיו “מושב לעבודה”, כפי שהוא מוגדר בחוק, ולא ימנע מהעובד ישיבה במהלך העבודה אלא אם הוכיח המעביד שביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה.

בגין הפרת הוראות החוק, מוסמך בית הדין לדון בהליך אזרחי ולפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, וכן פיצויים לדוגמה בהתחשב בחומר ההפרה או בנסיבותיה.

המבחן לבדיקת השאלה האם ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה הוא מבחן אובייקטיבי, הבוחן את אופי עבודתו של העובד הספציפי, מגיש התביעה.
קביעה זו אינה בידיו של המעביד, והוא אינו יכול לטעון בשם הפררוגטיבה הניהולית, כי על פי החלטתו אין עבודת העובד מאפשרת ישיבה.
יש לבחון איפוא את מהות העבודה, ואת התנהלותו של העובד במהלך יום העבודה. הקביעה יכולה להיות שונה לגבי אותו תפקיד ממקום עבודה אחד למשנהו, ולגבי סוגי עבודה שונים באותו מקום עבודה.”

פסק הדין ונימוקיו

לאור מטרת החוק הברורה, קבע בית הדין כי מקובלת עליו עדותו של התובע, אשר עיקרה הינה כי מרבית הפעולות הנדרשות ממנו ברוב שעות העבודה מאפשרות לו לשבת מבלי שעבודתו תופרע. אומנם בדלפק הקבלה הוצב כיסא, אך היה זה כיסא בר שבור, נטול משענת ונמוך באופן יחסי לדלפק, כאשר ממילא נאסר לשבת עליו ובהמשך הוא אף נלקח מהדלפק (לאחר שאחת העובדות, אשר אף העידה במשפט, “העזה” לשבת עליו).

אשר על כן, הגיע בית הדין לכלל מסקנה כי חלק גדול מעבודת התובע יכול היה להתבצע בישיבה, ולא הוכח כי אין אפשרות לבצע את העבודה בישיבה. חשוב לציין כי בחוק עוגנה לטובת העובד הזכות לעבודה בישיבה, וכל הטוען כי זכות זו אינה עומדת לעובד בשל אופי עבודתו, עליו הנטל להוכיח את טענתו. על פי האמור בהצעת החוק (הצעת חוק הכנסת מיום 21.11.06), נקבעה בחוק חזקה הניתנת לסתירה על ידי המעביד לפיה ביצועה הרגיל של העבודה מאפשר ישיבה. כאמור בהצעת החוק “חזקה זו תתקיים אם מרבית הפעולות הנדרשות מהעובד ברוב שעות העבודה מאפשרות לעובד הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה, אם העבודה ניתנת לביצוע בעמדת עבודה קבועה שיוחדה לעובד על ידי המעביד לביצוע עיקר עבודתו או אם מרבית העבודה הנדרשת מהעובד ברוב שעות העבודה אינה מחייבת תנועה מתמדת, לרבות תנועה מתמדת ממקום למקום”.

ואכן, קבע בית הדין, כי מחומר הראיות עולה כי מרבית הפעולות שנדרשו מהתובע מבוצעות בעמדה אחת קבועה ליד דלפק הקבלה ברוב שעות העבודה, וכי עבודתו אינה מחייבת תנועה מתמדת ממקום למקום. על פי כל האמור לעיל, קבע בית הדין כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק בכך שלא העמידה לרשות התובע כיסא המאפשר לו לבצע את עבודתו בישיבה, ולפיכך – עליה לשלם לתובע פיצוי בגין הפרת החוק.

יחד עם זאת, ולאור העובדה כי ההפרה בוצעה זמן קצר לאחר שהחוק נכנס לתוקף, החליט בית הדין שלא למצות עם הנתבעת את מלוא חומרת הדין, ומשכך חייב אותה בתשלום סך של 100,000 ₪ בלבד, כפיצוי לדוגמא בגין הפרת החוק.

חשוב להדגיש, כי לאור חוק תובענות ייצוגיות, הרי שעילה זו מתאימה להיתנהל גם גם כתובענה ייצוגית, בכפוף להתקיימות התנאים הקבועים בחוק.

(תע”א 9515/07 יעקב זואילי נ’ דיזינגוף קלאב בע”מ ומועדון שייפ דיזינגוף, ניתן ביום 16.06.2010)

למעבר למידע נוסף בעניין פיצויים למתפטר בדין מפוטר

הערה: אין במאמר זה להוות ייעוץ משפטי, וכן אין המאמר חף מטעויות קולמוס או טעויות אחרות. הדברים נכונים למועד כתיבתם.

המאמר נכתב ע”י עו”ד ליאת שטיין מבעלי משרד חן שטיין ושות’
לה התמחות בתחום דיני העבודה.
מגדלי עזריאלי 1 (המגדל העגול) קומה 35 תל אביב
03-6245588
054-3050957
www.hamishpat.co.il

משרד עו”ד חן שטיין ושות’ מעניק יעוץ משפטי ומתמחה בדיני עבודה ובתחומי משפט משיקים נוספים. למשרד ניסיון רב בתחום דיני העבודה והצלחות רבות בייצוג עובדים ומעסיקים בבתי הדין לעבודה.
בין יתר התחומים בהם מתמחה המשרד: העסקת בכירים, פיטורים בטיפולי פוריות, בהריון ולאחר לידה, הסכמי עבודה אישיים וקיבוציים, חופשה שנתית, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, חופשת מחלה, שעות נוספות, עבודה בימי חג ובשבתות, הלנת שכר, התפטרות בדין מפוטר, תביעות מול המוסד לביטוח לאומי – אבטלה, לידה ושמירת הריון, פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, הודעה מוקדמת על הפסקת עבודה, שימוע, צווי מניעה ועוד.

המשרד מנוהל על ידי עורכי הדין חן וליאת שטיין ומבטיח לכל לקוחותיו ייצוג וליווי משפטי בכל ערכאה משפטית ובעיקר בבתי הדין לעבודה. בניהול המשרד פורומים משפטיים באתר “וואלה”, וכן פורום זכויות נשים בהריון בפורטל BEOK ו”קרוסלה”. כמו כן משרד עו”ד חן שטיין ושות’ נוהג לפרסם מאמרים רבים באתרי אינטרנט ובעיתונות הכתובה, ולהופיע כמומחים בתוכניות טלוויזיה בתחומי עיסוק המשרד.

התקשרו עכשיו למשרדנו במספר 03-6245588 או מלאו את הטופס מטה ונציג המשרד יחזור אליכם במהרה.

צור קשר
03-6245588
מעוניין שנחזור אלייך? השאר פרטים